שאלות ותשובות

יג. שאלה: מי שטעה, או שחס ושלום עבר בשאט נפש, ובישל מאכלים בשבת קודש, מה דין התבשילים ההם?

תשובה: טעה ובישל אוכל בשבת קודש, הגם שהסברא הפשוטה נוטה לומר שאסור לאכול ממאכל זה, שכן תבשיל זה התבשל באיסור גמור, בכל זאת חידשה לנו תורתנו הקדושה שאף על פי שהאדם עשה איסור חמור בזה שבישל בשבת, מכל מקום המאכל עצמו לא נאסר, ויש לחלק בין האיש שטעה ונכשל, לבין המאכלים עצמם. שנאמר בפסוק "ושמרתם את השבת כי קודש 'היא' לכם", ודרשו רבותינו הקדושים את המלה "היא", היא קודש ואין מעשיה קודש, והיינו השבת היא קדושה, אך המאכלים שהוכנו בה בשבת לא נאסרו.

ואף על פי שמאכלים אלו לא נאסרו מן התורה, מכל מקום באו רבנן הקדושים וגדרו גדר בעניין זה כדי שלא יהא חוטא נשכר, ותיקנו שבשבת קודש עצמה בכל אופן אסור לשום אדם לאכול מאכלים אלו, בין לזה שבישל בעצמו ובין לאחרים. אולם לאחר השבת יהיה מותר לאנשים רגילים לאכול ממאכלים אלו, מיד בצאת השבת, בין שהמאכל התבשל בשבת בשוגג ובין שהתבשל במזיד. ברם, אותו אדם בעצמו שבישל בשבת, אם הוא בישל בשוגג מותר גם לו לאכול ממאכלים אלו אחר השבת, וכגון אם שכח שהיום שבת וכד', הרי זה נחשב שוגג. אך אם בישל במזיד אסור לו לאכול ממאכלים אלו לעולם.

וכמו כן, המאכל מותר מיד במוצאי שבת, ואין צריך להמתין "בכדי שיעשו", דהיינו שאין צריך להמתין במוצאי שבת שיעור זמן כזה שלוקח להכין את המאכלים. שלא תיקנו חכמים להמתין בכדי שיעשו, אלא רק במלאכה שנעשתה בשבת על ידי גוי באופן שהיה אסור לעשות. שהואיל וקל בעיני הבריות לעשות מלאכה על ידי הגוי, תיקנו חכמים שאם עשה את המלאכה על ידי הגוי באופן האסור, לא ייהנה מהמלאכה בשבת, וגם לא תיכף ומיד במוצאי שבת, אלא ימתין בכדי שיעשו, דהיינו ימתין את שיעור זמן עשיית המלאכה, שבזה נמצא שלא נהנה כלום מכך שהגוי עשה את המלאכה, ולהבא לא יעשה את המלאכה על ידי גוי באיסור. אולם ביהודי שעשה מלאכה חס ושלום במזיד לא גזרו חכמינו הקדושים להמתין במוצאי שבת "בכדי שיעשו", שהואיל והדבר לא מצוי שיעשו מלאכה בשבת באיסור במזיד על ידי יהודים שישראל קדושים הם ולא יעשו עוולה חס ושלום, לא גזרו חכמים.

תבשיל שבישלו בשבת באיסור והתערבב במאכל מותר

מאכל שהתבשל בשבת באיסור, שכאמור, אסור לאכול מאותו תבשיל בשבת, אם המאכל ההוא התערבב במאכל אחר, מעיקר ההלכה מותר לאכול מהמאכל ההוא אפילו בשבת, ויש נמנעים ממידת חסידות, ותבוא עליהם ברכה.