שאלות ותשובות

אדם ששכח לספור ספירת העומר בלילה, וגם לא השלים ביום, ונזכר למחרת בערב, שכבר התבאר בסייעתא דשמיא שלדעת מרן השולחן ערוך הוא לא יכול לחזור ולספור את העומר בברכה, אם ירצה יוכל לברך ולספור את היום ואת אתמול יחד בברכה אחת, כלומר שיברך על ספירת העומר, ויאמר "היום ששה ימים לעומר, ואתמול חמשה ימים לעומר". וכמו שכתב הגאון רבי דוד אבודרהם בשם רבינו הרא"ש, בזה הלשון "ואם שכח ולא מנה לא בלילה ולא ביום, ימנה בלילה של אחריו ויאמר, היום כך ואתמול כך בברכה אחת". עד כאן.

וכן כתבו כמה גאונים, וכתב הראב"ד ז"ל שאין לחלוק על דעת גאון. ועיין עוד בתשובת מהר"ם אלשקר [סימן נג] בשם רב שרירא גאון, שחכמת הגאונים ופלפוליהם הוא הדבר אשר צוה ה' את משה. אף על פי שאין מביאים ראיה לדבריהם. וכל החולק על שום דבר מכל דבריהם, כחולק על ה' ועל תורתו. עיין שם באורך.

ואחר כל הדברים האלה, כאן זה לא ספק, אולם גם אם היה בזה ספק, אם כרבי דוד אבודרהם או לא, ראוי להצטרף לספק נוסף, שמא הלכה כדעת הראשונים שסוברים שבכל יום יש מצוה בפני עצמה לספור את העומר, וגם מי שהחסיר מהספירה יכול להמשיך ולספור עם ברכה. ואם תמצי לומר שלא כדבריהם, שמא כדעת הסוברים שעל ידי שסופרים את השבועות, זה נחשב ספירה שלימה. ועוד ספק שלישי, שמא הלכה כרבי דוד אבודרהם בשם רבינו הרא"ש שהוא יכול לספור את אתמול והיום בברכה אחת. ואף על פי שבדרך כלל לא עושים ספק ספיקא בברכות, מכל מקום העלה מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף שזהו הידור שלא עושים ספק ספיקא בברכות, אבל אם רצה לעשות, כמו שמצאנו בכל מקום, עושה. ועוד ספק רביעי, אם זה בשאר ימים ולא ביום הראשון של ספירת העומר, שמא כדעת רב סעדיה גאון שהובאה בטור, שמה שאמרו שאם שכח לילה אחד לספור, יספור שאר הלילות בלי ברכה, זה דוקא אם שכח ביום הראשון לספור, אולם אם שכח בשאר הימים, ממשיך לספור בברכה. אולם בפועל, תקנה זו מועילה גם למי ששכח לספור ביום הראשון.

ובפרט שכאן יש ארבע ספיקות, ויותר, ובספק ספיקא בשלישית, כתב הרב כף החיים שבוודאי עושים ספק ספיקא. ומעיקר ההלכה, גם בספק ספיקא רגיל מותר לברך.