שאלות ותשובות

אם חבירו שואל אותו, כמה ימים היום לעומר, והוא עצמו ששואלים אותו עדיין לא ספר ספירת העומר, יאמר לו "אתמול היה כך וכך לעומר" כגון אם היום אחד עשר יום לעומר, יאמר לו "אתמול היה עשרה ימים לעומר", וממילא חבירו מבין מעצמו שהיום אחד עשר יום לעומר והוא סופר.

אבל אם חבירו ישיב לו את מספר הימים, כגון שהוא שואל אותו, כמה היום לעומר? והוא משיב לו את המספר הימים הנכון, ואומר לו "היום אחד עשר יום לעומר", הוא לא יוכל אחר כך לברך באותו יום ולספור שוב, כי כאשר הוא אמר לחבירו "היום אחד עשר יום לעומר", נמצא שהוא כבר ספר את העומר.

אבל זה רק אם חבירו שואל אותו בלילה, או בבין השמשות, "כמה היום לעומר", אולם אם חבירו שואל אותו מבעוד יום, כמה היום לעומר? יכול לענות לו את מספר הימים האמיתי, שהואיל ועדיין לא הגיע זמן ספירת העומר, אין בכך כלום.

ומי ששאל אותו חבירו בערב, כמה היום לעומר, וטעה והשיב את מספר הימים הנכון, רק לא אמר לו את המילה "היום", כגון שחבירו שאל אותו "כמה היום לעומר"? והוא השיב לו "אחד עשר יום לעומר", ובאמת אותו יום זה אחד עשר יום לעומר, בכל זאת יש להתיר לכתחילה שיספור אחר כך בברכה באותו יום, כי הואיל ולא אמר "היום" יש אומרים שזה לא נחשב ספירה, וכאמור יכול לספור גם אותו הלילה בברכה.

אולם אם ספר את העומר, ובסוף הספירה לא אמר את המילה "לעומר", אלא רק אמר היום אחד עשר יום שהם שבוע אחד וארבעה ימים, יצא ידי חובה.

ודע, שבדיעבד, אפילו אם השיב לחבירו השואל ואמר לו "היום כך וכך לעומר", בתוספת המילה "היום" בכל זאת יוכל לספור גם אותו היום בברכה, מכיון שכאשר הוא ענה לו "היום כך וכך" הוא התכוין רק להשיב תשובה לשאלה, ולא התכוין כלל לספור את העומר. ומה שכתב מרן השו"ע שישיב לשואל, "אתמול היה כך וכך לעומר" זה מצד הלכתחילה, שזה האופן הטוב יותר.

וממידת חסידות, כשהגיע זמן ספירת העומר, טוב שלא יאכל עד שיספור את העומר, כדי שלא ישקע בסעודתו וישכח לספור. אולם מצד ההלכה מותר לאכול גם קודם ספירת העומר.