שאלות ותשובות

במוצאי חג ראשון, בתפילת ערבית, מתחילים לספור ספירת העומר, כמו שאמר הכתוב "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה". והטעם שאנחנו סופרים את העומר, מכיון שבשנה הראשונה שיצאו בני ישראל ממצרים אמר משה רבינו לעם ישראל בשם השם יתברך, שבעוד חמישים יום יקבלו את התורה הקדושה, שנאמר "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלהים על ההר הזה", צריך היה הפסוק לומר "תעבדו", ומפני מה אמר "תעבדון"? תעבדו ן', דהיינו תעבדו לסוף חמישים יום. כן העלה אדוני אבי מופת הדור רבינו יורם אברג'ל בשם אור החיים הקדוש.

ומגודל הציפייה שהייתה לעם ישראל לקבל את התורה, היו סופרים יום אחרי יום עד שיגיע היום המיוחל שבו קיבלנו את התורה הקדושה, ולכן צוותה התורה הקדושה להיות סופרים את הימים הללו, כדי שיהיו אלו ימי ההכנה לקבלת התורה הקדושה.

והטעם שהתורה הקדושה תלתה את חג השבועות בספירת חמישים יום, מכיון שהשם יתברך רצה לרמוז להם על גודל הציפייה שציפו לקבל את התורה הקדושה, ועל גודל ההכנה שעשו לשם כך.

והגם, שלעולם חג השבועות חל בתאריך ו' בסיון, מכל מקום התורה הקדושה לא הזכירה את התאריך של חג השבועות, כי רצון השם יתברך להדגיש שחג השבועות תלוי בספירת העומר, שהם שבעה שבועות, הלא הם ארבעים ותשעה ימים, וכאמור, יום החמישים הוא יום חג השבועות.

ומצות ספירת העומר מעלתה נשגבה מאוד, ומבואר בזוהר הקדוש שהנזהר במצוה יקרה זו לספור את העומר כדי להתכונן לקבלת התורה הקדושה הוא נקרא טהור, והוא מחובר בתורה הקדושה.

והגם שמצות ספירת העומר היא מצות עשה מן התורה, שנאמר בתורה הקדושה, "וספרתם לכם ממחרת השבת, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום", וכמה מרבותינו הפוסקים סוברים שגם בזמן הזה ספירת העומר היא מן התורה, מכל מקום דעת רוב הפוסקים שבזמן הזה עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, היא מצות עשה מדרבנן. ובין שהיא מן התורה ובין שהיא מדרבנן, הרי היא מצוה גדולה ונשגבה מאד.

ולכתחילה מצוותו לספור בתחילת הלילה, ואם שכח ולא ספר בתחילת הלילה, יכול לספור כל הלילה כולו. ולכתחילה טוב לספור את העומר אחרי תפילת ערבית, מכיון שקריאת שמע של ערבית ותפילת ערבית נוהגין כל השנה, ואילו ספירת העומר זה לא כל השנה, ומכל מקום אם לא הספיק עדיין ערבית, והוא חושש שמא ישכח לספור את העומר, או שיש לו סיבה מסויימת שצריך להקדים ולספור את העומר, מותר לספור אפילו קודם ערבית.

וכתב הרב כף החיים, מכל מקום גם אם איחר לספור את העומר, ישתדל מיד כשיזכור יברך ויספור, ולא יאמר כיון שאחרתי אחרתי ואמתין עוד מעט, הואיל וכל מה שמתאחר יותר, גורם אחיזה אל החיצונים ביותר, ולא יאמר כיון שכבר בירכו הצבור וספרו ספירת העומר, לא איכפת אם אני מאחר, לפי שכל מה שמתקן האדם, הוא למקום שנחצבה משם נשמתו.