שאלות ותשובות

הגם שכל חודש ניסן כשר לברכה יקרה זו, מכל מקום מנהג מרן אאמו"ר רבינו יורם מיכאל אברג'ל שליט"א, לברך אותה לכתחילה בראש חודש ניסן ברוב עם הדרת מלך, שהרי זריזין מקדימין למצוות. 

ואם חל ראש חודש ניסן בשבת, יש מהפוסקים המקובלים שכתבו שלא לברך ברכתה אילנות בשבת קודש, משום שיש לחוש בזה מבחינה רוחנית לכעין איסור בורר, ורבים מהפוסקים חולקים וסוברים שאין לחוש בזה לאיסור בורר, ואלו ואלו דברי אלקים חיים. 

ומכל מקום מנהגנו על פי מרן אאמו"ר רבינו יורם מיכאל אברג'ל שליט"א, שלא לברך ברכת האילנות בשבת קודש, כי בנוסף לדברי קודשו של מרן הבן איש חי הקדוש שחשש בזה משום בורר, עוד טוב לחוש לזה כדי שלא יתלשו בטעות עלים מהעץ, ובפרט במקום שיש ילדים קטנים ה' ישמרם, וקשה להשגיח כל כך עליהם משך כל זמן ברכת האילנות.  

ואף על פי שאנחנו לא רשאים לגזור גזירות חדשות מדעתינו, מה שחז"ל הקדושים לא גזרו, מכל מקום אין זה נחשב שאנחנו גוזרים גזירות חדשות מדעתינו, אלא רק בתורת הצעה טובה, שהרי אפשר לקיים מצוות ברכת האילנות במשך כל חודש ניסן. וגם המיקלים לברך ברכת האילנות בשבת קודש, מכל מקום במקומות שאין עירוב, אסור להוציא את הסידורים החוצה. ונכון לברך ברכה יקרה זהו אחר שבת קודש. 

ורק כאשר אם לא יברך ברכת האילנות בשבת כבר יעבור חודש ניסן, או שאולי לא יזדמן לו לברך ברכה יקרה זו במקום אחר, יברך אפילו בשבת, וכמו שכתב מרן הקדוש מופת הדור רבינו עובדיה יוסף שליט"א בספרו הבהיר שו"ת יחוה דעת (חלק א' סימן ב', בסוף התשובה) בזה הלשון, "והעיקר להלכה שמותר לברך ברכת האילנות בשבת. אלא שלכתחילה מהיות טוב יש לברך ברכת האילנות בימות החול, ורק אם לא נזדמן לו לברך אלא בשבת הסמוכה לסוף חודש ניסן, וחושש שמא ישכח ויפסיד ברכה זו לגמרי, אז יברך ברכת האילנות בשבת".