שאלות ותשובות

כט. שאלה: האם מותר בשבת קודש לפתוח את ברז המים החמים שבבית, כדי לרחוץ פניו וידיו במים חמים, או כדי לשטוף כלים בשבת במים חמים, או שמא יש להימנע מכך, שהרי בזמן שפותח את ברז המים החמים, נכנסים לתוך הדוד מים קרים חדשים, והם מתבשלים מכוח המים החמים שבדוד?

תשובה: מים חמים שנמצאים בתוך הדוד, והתחממו מכוח הדוד שמש, מותר להשתמש בהם בשבת קודש, ואפילו סמוך לכניסת השבת, הגם שהמים עדיין רותחים מאוד. ואף על פי שבפתיחת המים החמים נכנסים מאליהם מים קרים לתוך הדוד ומתבשלים שם, ואסור מדרבנן לבשל בשבת גם בתולדות חמה. מכל מקום הואיל וזה שפותח את הברז של המים אינו חושב על המים הקרים הנכנסים לדוד, ואינו חושב אם יכנסו כעת מים חדשים לתוך הדוד או לא יכנסו, אלא כרגע הוא צריך רק את המים החמים היוצאים מתוך הדוד, נמצא שמה שנכנסים מים קרים ומתבשלים במים החמים הקיימים בדוד זה נחשב "פסיק רישא דלא איכפת ליה", שלהלכה דינו כדין פסיק רישא דלא ניחא ליה, והואיל והבישול בתולדות חמה איסורו מדרבנן, הרי זה פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן, שלדעת מרן השולחן ערוך הוא מותר בשבת. ועוד, כמה צירופים.

ובנוסף לכך, יש צד שהמים שנכנסים לתוך הדוד בשבת ומתחממים, אינם נחשבים בישול "בתולדת חמה" אלא הם נחשבים "בישול בחמה" עצמה, שמותר בשבת, מכיון שאופן פעולת חימום המים נעשה על ידי הליכתם וחזרתם בצינורות מול קרני השמש המרוכזות, באמצעות "הקולטים", שבהם הצינורות מצופים, וכן יש כיסוי זכוכית, ונמצא שזה בישול בחמה, ולפי זה מותר לכתחילה ממש.

ואולם, אם המים החמים שבתוך הדוד התחממו מכוח הדוד החשמלי, והם רותחים מאד, מותר להשתמש במים החמים שבתוך הדוד רק משבת סמוך לבוקר, שאז המים שבתוך הדוד הספיקו להתקרר מעט, ולכן גם אם ייכנסו מים קרים חדשים לתוך הדוד לא יגיעו לחום שהיד סולדת בו מהמים הקיימים בדוד.

אך בליל שבת לא יפתח את זרם המים החמים אם יודע שהם התחממו מכוח החשמל ועדיין הם רותחים מאוד, משום שבפתיחת זרם המים החמים נכנסים מים קרים ומתבשלים שם, והואיל והמים הרותחים ההם התחממו מכוח הבויילר החשמלי שהוא אש, הרי המים החמים ההם נחשבים תולדות האש, והמים הקרים הנכנסים ומתבשלים מכוחם נחשבים בישול בתולדות האש, ואסור.

והגם שזה רק פסיק רישא, ויש כמה צדדים להקל בזה, הואיל וזו מלאכה שאינה צריכה לגופה, מכל מקום הואיל ואיסור בישול בשבת בתולדות האור הוא איסור תורה, לכתחילה ראוי להחמיר, וכאמור.