שיעורי הרב

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:

 

שמעתי מאבא היקר עטרת ראשינו, רבינו יורם אברג'ל, שהרבה עמדו בזה רבותינו המפרשים מה ראה קורח לחלוק על משה רבינו. וביארו חז"ל הקדושים שקורח עינו הטעתו, הואיל וראה קורח את שמואל הנביא יוצא ממנו, ולכן היה בטוח שהוא ישרוד למרות מחלוקתו על משה רבינו.

 

 וראה ואינו יודע מה ראה שהרי יצא שמואל הנביא אך לא ממנו אלא מבניו, וזה הביאור אצל שאמרו חכמים "קורח עינו הטעתו", שלכאורה צריך ביאור מה הלשון "עינו" הטעתו, שמשמע כביכול שהייתה לו רק עין אחת, שהרי לא כתוב "עיניו הטעוהו",

 

וביאר אדוני אבי מופת הדור שליט"א שלכל אדם יש שתי עיניים, ותפקידם בעין אחת לראות את המעלות והטוב של הזולת, ובעין אחת לראות את החסרונות שצריך לתקן בעצמו, והנה קורח אכן ראה בעין אחת את מעלות הזולת, אולם "עינו הטעתו" והיינו בעיין השניה שהיה אמור לראות את החסרונות של עצמו, במקום לראות את אותם החסרונות ראה בה את המעלות של עצמו, והיינו "עינו הטעתו" אותה העין שהייתה אמורה להראות לו את חסרנותיו היא שהטעתהו", ובמקום לבטל עצמו ביטול מוחלט כלפי משה רבינו היה רודף אותו, עד שבסופו של דבר הבינו כל עם ישראל את בחינת אורו של משה רבינו עליו השלום, שאין עוררין על זה חס ושלום.