שאלות ותשובות

קודם שיבדוק חמץ יברך, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על "ביעור" חמץ, ותיכף יתחיל לבדוק כדי שתהא הברכה "עובר לעשייתן",  והטעם שמברך על "ביעור" חמץ ולא על "בדיקת" חמץ, משום שעיקר הבדיקה היא לצורך ביעור החמץ אם ימצא, והבדיקה עצה אינה סוף המצוה. ואם טעה ובירך "על בדיקת חמץ" או שאמר "לבדוק חמץ", יצא ידי חובתו ואינו חוזר ומברך. 

ואם הבית גדול ורחב ידים, ובעל הבית רוצה שבני הבית יסייעוהו בבדיקת חמץ, נכון שיעמדו בני ביתו לידו בזמן הברכה וישמעו הברכה מפיו ויכוונו לצאת ידי חובה, ויתפזרו לבדוק איש איש במקומו. 

ואחר שבירך לא יפסיק בדיבור בין הברכה לתחילת המצוה אלא תיכף יתחיל לבדוק, ואם הפסיק בדיבור מעניין הבדיקה אינו חוזר ומברך אולם אם הפסיק בדיבור שלא מעניין הבדיקה כלל ועיקר ועדיין לא התחיל לבדוק, הרי זה חוזר ומברך, אך אם התחיל כבר לבדוק את החמץ הגם שנכון להימנע מלדבר שום מילה שלא מעניין הבדיקה כדי שיהיה לבו מרוכז בכל כוחו בבדיקת חמץ מכל מקום אינו חוזר ומברך שהרי התחיל כבר לבדוק. ובדברים שהם מעניין הבדיקה יכול גם לכתחילה לדבר אחר שהתחיל הבדיקה.  

ודע, שאין מברכין ברכה מיוחדת על ביטול החמץ משום שעיקר הביטול תלוי בלב, ואין מברכין ברכה על דברים שבלב.