שאלות ותשובות

ימי חול המועד קדושים ומבורכים, ומתפללים בהם תפילת שחרית כמו בכל יום, ואומרים יעלה ויבוא, ובחול המועד פסח אומרים הלל בדילוג בלי לברך, ולאחר מכן קוראים בספר התורה, כמו שיתבאר להלן סדר קריאת ספר התורה בחול המועד. לאחר קריאת ספר התורה מתפללים מוסף בשמחה.

וכמו כן גם בשביעי של פסח [חג שני] אומרים הלל בדילוג בלי ברכה, ולא אומרים הלל שלם. והטעם, מכיון שביום שביעי של פסח שהוא בעצמו גם יום טוב, אומרים הלל בדילוג, והטעם שבחג שני של פסח אומרים הלל בדילוג, ולא הלל שלם, מכיון שאמרו חכמינו הקדושים, שמלאכי השרת רצו לומר שירה לה' יתברך, בשביעי של פסח, לכבוד שה' יתברך הטביע את המצרים ביום הזה, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? [ועיין בביאור את הכוונה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?] והואיל ובחג שני שהוא ממש יום טוב אומרים הלל בדילוג, כל שכן חול המועד אומרים הלל בדילוג, ולא הלל שלם, כדי שלא יהיה חול המועד חשוב יותר מחג שני שהוא יום טוב ממש.

ובנוסח התפילה, נוהגים שביום טוב אומר את יום חג המצות הזה, את יום "טוב" מקרא קודש הזה. ואילו בחול המועד אומרים רק את "יום" מקרא קודש הזה, ואת המילה "טוב" אומרים דוקא ביום טוב, אולם זה לא מעכב, ואם אמר "טוב" בחול המועד, אין בכך כלום, ופשוט שיצא ידי חובה.