שאלות ותשובות

כבר נתבאר בסייעתא דשמיא שהעיקר להלכה, שהגם שכשנגמר הלחם מן השלחן ורוצים להביא חתיכת לחם לצורך ברכת המזון, יש להביא דוקא חתיכת לחם ולא להביא לחם שלם, מכל מקום אם נשאר לחם שלם על גבי השלחן מהסעודה בעצמה, אין כל איסור בדבר לברך ברכת המזון על סמך אותו לחם, ואדרבה, יש בזה זכות ומעלה יתירה שנשאר כיכר לחם שלצורך ברכת המזון, ולפי זה, אותם שנהגו להשאיר לחם שלם על השלחן בליל שבת כל הלילה, משום כבוד שבת, וכן לסימן טוב, מעיקר ההלכה רשאים להמשיך במנהגם, ואין בזה כל חשש, ומכל מקום מהיות טוב, נכון יותר שלא ישאירו לחם שלם על השלחן במשך כל ליל שבת כיון שמשמע ברבינו האר"י הקדוש שטוב שתהיה דוקא חתיכת פת מונחת על השלחן כל הלילה ולא לחם שלם. וכן מנהגו של מרן אאמו"ר רבינו יורם מיכאל אברג'ל שליט"א שמשיירים חתיכת לחם על השלחן תחת המפה של הלחם כל הלילה בליל שבת.

כיוצא בזה, מנהג יפה שהמלח ישאר על גבי השלחן במשך כל ליל שבת וכן במשך השבת כולה, וכן מנהג מרן אאמו"ר שליט"א, ובעיקר מטעם שהשלחן הוא דוגמת מזבח, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יי, ונאמר בפסוק על כל קרבנך תקריב מלח, וסימן יפה שאין השלחן חסר מלח, ועוד, שכתב מרן הבן איש חי זלה"ה שהוא לסימן טוב לגרש כל מקטרג מעל שלחנו של האדם.

וכן מנהג יפה לקחת את גביע הקידוש עם מעט מן היין שנשתייר מכוס של ברכת המזון, ומכסים את הכוס ומונח כל הלילה, וזוהי סגולה לברכה כל ימות השבוע, וזהו סוד "כי אם אסוך שמן", ואם לא נשתייר מעט יין בכוס, ימזוג מעט יין ויניחו כך, וכמבואר בדברי רבינו האר"י הקדוש ובדברי גאון עוזנו מרן הבן איש חי זלה"ה. ולכן הגם שבבוקר שוטפים ומדיחים את גביע הקידוש אין בכך כלום וכן אין לחוש בזה משום בל תשחית, משום שעושים כן לסימן טוב וכן עושים במעט מאוד יין, ואין להקפיד בזה משום בל תשחית, ומאן דלא קפיד לא קפדין בהדיה, וכן בקודש נוהג מרן אאמו"ר רבינו יורם מיכאל אברג'ל שליט"א.