מאמר לשבת

מה התכנית?

"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" מספרת הגמרא: שיוכבד הייתה בת מאה ושלושים שנה בלידה של משה רבינו. בת מאה שלושים שנה והכתוב קורא לה 'בת'. התורה בחרה במילה 'בת' לא סתם, מסבירה הגמרא: שנולדו בה סימני נערות – הבשר שלה נהיה עדין, כבר לא היו לה קמטים. אישה בת מאה ושלושים שנה זה דבר מעניין, זאת אישה מאוד מבוגרת. התנא אומר – 'בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם'. אפילו אם הוא ישאר חי אחרי גיל מאה, הוא כבר סתם סובל, מסכן. יש אנשים זקנים שמתפללים לה' יתברך כל בוקר שייקח אותם, אם אדם כבר מרגיש משעמם זה לא סימן טוב. שלא נחשוב שמדובר רק בזקנים, יש גם צעירים שחיים כמו זקנים. אם אדם לא יודע למה הוא קם בבוקר זאת בעיה! צריך שתהיה תוכנית יומית – לאן הולכים ומה עושים במשך היום. אסור לבזבז סתם את הזמן, צריך תוכנית מסודרת. אסור לאדם לחיות בלי תוכנית – פשוט אסור! אנשים שהם מבזבזים את הזמן, סופם להצטער על כך. אדם לפעמים מתחרט על ימי הצעירות שלו, שעברו עליו ככה סתם בלי ניצול. לפעמים אדם אומר לחבר שלו – 'כשהייתי צעיר, בגיל שש עשרה, שמונה עשרה או עשרים, לא ידעתי מה אני עושה. לצערי עשיתי כל כך הרבה דברים לא טובים, שיכול להיות שבגללם אני עד היום סובל'. יש הרבה קלקולים חס וחלילה שלא צריכים להיות. לא טוב שהזמן מתבזבז, יש אנשים שבמשך שנים למדו את התלמוד, את ההלכות והגיעו להרבה הישגים, בגלל שאצלם הזמן היה מנוצל.

הדפס מאמר