מאמר לשבת

בצוותא עם ה'

פרשת צו עוסקת בקורבנות אשר היו הכהנים מקריבים בבית המקדש. בכל אחד מן הקורבנות היה חלק שאותו קיבל הכהן, לפעמים הכל, ולפעמים רק חלק, את השאר קיבל בעל הקורבן. חוץ מקרבן עולה, שיש הבדל, העולה היא קריבה כולה לה', הכהנים לא מקבלים כלום, רק את עור העולה. מה יעשו בעור, יאכלו אותו?! לכן בקרבן עולה הכהן מקבל קצת חלישות, כלומר הוא לא כל כך מזדרז לבצע את העבודה, כי הוא הרי חושב – 'אין לי מה להרוויח, אז למה אני צריך לרוץ?' לכן באה התורה ואומרת בלשון 'צו' – אין צו אלא זירוז. לרבינו הצמח צדק, יש פירוש קצת אחר – 'צו' מלשון צוותא, צוותא זה חיבור, הכוונה ב'צו' זה לחבר את היהודי להקב"ה. השאלה היא מה הם הכלים שצריך כדי להתחבר להקב"ה? אחת המצוות החשובות ביותר שעם ישראל קיבלו היא להידבק בה', שנאמר: "את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק". ככל שהאדם יותר קדוש, הקב"ה אוהב יותר להדבק בו. איך מתקדשים? מקיימים מצוות. כי המצוות עושות ריח טוב "וריח שלמותיך כריח לבנון", "ריח בני כריח שדה". וכמו למשל אנשים שאוהבים להדבק בריח טוב, אבל כשיש ריח של נבלה, אנשים אולי מטעמי נימוס, לא יעשו בעיות, אבל וודאי שהם יחזיקו את האף שלהם, ככה זה עם העבירה, ריחה קשה יותר מריח הנבלה.

הדפס מאמר