מאמר לשבת

פרשת נח

א' חשון תשפ"ו

לא על חשבון הילדים

נח ראה את ההנהגה של דורו לקח את הבנים שלו והתרחק. אמר נח לעצמו, אם אני רוצה שיהיו לי בנים שומרי מצוות, אני צריך לקחת אותם הצידה! ילדים צריכים פיקוח, כי בקלות הם יכולים להמשך לדברים שליליים. אם אדם לא ערני די הצורך, יום אחד הוא ימצא את הילדים… לא עלינו. ככה זה עם ילדים לצערנו, זה לא קל. נח היה הראשון בעולם שזיהה את הרגישות של הילדים. כשנח ראה את המצב, הוא לא רצה שהבנים שלו יקלטו כזאת תמונה, לכן הוא התרחק מכולם והחביא את הילדים בבית. כלומר נח בנה את ה'תיבה' לילדים, עוד לפני שה' ציווה אותו. מי הציל אותו? ה'תיבה'! לכאורה נח לא התנהג כשורה, אלא הוא היה צריך לצאת ולדבר עם האנשים, אולי הם יעשו תשובה. שהרי קירוב רחוקים זאת מצווה, כמו אברהם אבינו שיצא מגדרו, והיה הולך ומקרב את האנשים, ושרה את הנשים. משה רבנו מסר נפש לקירוב העם, אבל נח נשאר בשלו. אלא נח ידע שאם הוא רוצה בנים טובים, הוא צריך להיות בבחינת – 'ביתי הוא מצודתי!' נכון, שזאת מצווה – לעזור לאנשים ולקרב אותם, אבל כל זה לא שווה אם בסוף הרוחניות של הילדים נפגעת. לכן נח בחר בדרך הזאת.

הדפס מאמר