מאמר לשבת

הארת פנים

פרשת חיי שרה היא הפרשה היחידה בתורה שנושאת שם של אישה. איך שרה אמנו זכתה שתקרא פרשה על שמה? מחמת הצידקות הגדולה שהיתה לה. ישנם שלושה סימנים לאישה צדיקה וממילא לבית קדוש, שניתן ללמוד משרה אימנו. הסימן הראשון זהו המאור פנים. אין לך מידה שמסכלת מבלבלת והורסת את השכינה בבית, יותר מהמידה הזאת של המתיחות. מתיחות בבית זה אומר שהבית הוא לא בית בריא. אסור שבבית יהודי תהיה מתיחות בין יושביו, כי כל מתיחות משמעותה מחלוקת עם השכינה. אצל הגויים אין בעיה אם תהיה מתיחות או מחלוקת, זה לא מפריע לשכינה בכלל. אבל בבית יהודי אסור שתהיה מתיחות, המתיחות צריכה להיות אחורה משם ואילך. הבית צריך להיות שליו ורגוע, וכל יושביו חיים יחד בשמחה. איך יודעים שהבית מתנהל כמו שצריך? זה מתבטא במידת 'ארך אפיים' שיש לאישה. כשהאישה רגועה והיא יודעת להכיל את מה שקורה בבית, זה סימן שהיא 'אשת חיל'. כלומר יש לה את הכוח הפנימי למתק את 'הדינים' שיש בבית. ומי לנו גדולה משרה אימנו, מסביר המדרש: שעליה אמר שלמה המלך את – "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה". כאשר אישה מתחילה להתנכר לבעלה ולהציק לו, ידוע שהיא אישה רעה. היא חושבת שהיא הרוויחה, אבל על כל שעה שהיא מצערת אותו, היא תשב שנה שלמה מחוץ לגן עדן. מאה שעות זה מאה שנה. וכך גם ההפך, מי שמצער את אשתו הוא יקבל את 'המנה' שלו. כל מה שאדם עושה, כך הוא יקבל, מידה כנגד מידה. הקב"ה מצפה מאישה להיות טובה, יותר מאשר הוא מצפה מהבעל להיות טוב, כיון שהבעל לא נקרא 'עיקר הבית', אבל האישה כן נקראת 'עקרת הבית' כי היא עיקר הבית. לכן ביד האישה לקבוע את מהות הבית. אם אישה מסוגלת לעבור הריון ולידה, כל מיני מצבים קשים מאוד וכל מיני תופעות, היא יכולה גם לעבוד קצת על דרך ארץ לכבוד הבעל.

הדפס מאמר