פרשת ויצא
ח' כסלו תשפ"ויציאת צדיק
"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה". שואל רש"י למה השתמשה התורה בלשון יציאה, מסביר רש"י, שיציאת צדיק עושה רושם. גם כשנעמי חמותה של רות – הסבתא של משיח צדקנו, הייתה גרה במואב, כל העיר הייתה מאירה בזכותה. הפסוק אומר עליה: "ותצא מן המקום" שואל רש"י, הרי לפני כן אמר הפסוק: "ותשב משדי מואב" לכן לא מובן למה נאמר שוב – "ותצא מן המקום" בפסוק הבא?! אלא שוב מסביר רש"י, 'שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, פנה זיוה פנה הדרה' כשיצאה נעמי מן העיר, כבר לא היו רואים שום דבר, הכל היה אפל. אבל למה רש"י שוב פירש על יציאת צדיק? כבר למדנו את זה מיעקב אבינו. אלא אדם יכול לחשוב בטעות, שרק איש יכול להיות קדוש, אבל אישה מסכנה, בגלל כל מיני עניינים שיש לה, היינו חושבים איזו קדושה יש לה? זאת טעות! לכן רש"י פירש שוב גם אצל נעמי, שיציאת צדיק עושה רושם. יצר יש לכולם, גם יצר טוב וגם יצר הרע. אישה יש לה כבוד ויש לה נשמה פנימית. זה ההבדל בין איש לאישה, לאיש יש נשמה חיצונית, הוא יכול לגבור על הרגש שלו ולהשליט את השכל על הכל, אבל אצל האישה זה לא כך, אישה זה פנימיות. לנשים יש הרבה כוחות נפש, הן חזקות מאוד, מה שאישה רוצה היא תשיג בסוף. אישה יכולה ללכת אחרי היצר הטוב שלה והיא תהיה אישה גדולה! השכינה תשרה עליה, לא תצא תקלה, לא ממנה ולא מזרעה ולא מזרע זרעה עד סוף העולם.