שאלות ותשובות

עיר שיש לנו ספק אם היא הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון או לא, יקראו את המגילה בי"ד באדר בברכה, מכיון שיום י"ד הוא תאריך קריאת המגילה לרוב העולם. ויחזרו שוב ויקראו את המגילה גם בט"ו בלי ברכה.

ולכן בעיר טבריה, שיש ספק אם היא נחשבת מוקפת חומה מימות יהושע בן נון או לא, יקראו את המגילה בברכה בי"ד באדר, ויחזרו ויקראו שוב בלי ברכה גם בט"ו.

גם בעיר הקודש צפת, נוהגים לקרוא את המגילה בי"ד באדר בברכה, ולחזור ולקורא שוב ביום ט"ו בלי ברכה. וכתב מרן הבן איש חי שגם בבגדאד שבבל, קוראים את המגילה בי"ד בברכה וחוזרים וקוראים שוב בט"ו בלי ברכה, כי גם היא ספק מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.

ובעיר הקודש חברון, תבנה ותכונן במהרה בימינו, כבר פשט המנהג לקרוא בה את המגילה בי"ד בברכה, ולחזור ולקרוא את המגילה שוב בלי ברכה גם בט"ו.

ואודות העיר לוד, קוראים בה את המגילה בי"ד, וחוזרים וקוראים בה את המגילה גם בט"ו בלי ברכה. כי הגם שבגמרא הקדושה מבואר שהעיר לוד מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, מכל מקום יתכן מאוד שהעיר לוד של היום, בנויה לא בדיוק במקום שהייתה לוד העתיקה, ולכן קוראים בה בי"ד בברכה, וחוזרים וקוראים בלי ברכה גם בט"ו.

ובעיר שקוראים את המגילה בי"ד, וחוזרים וקוראים שוב בט"ו בלי ברכה, אחרי קריאת המגילה בליל ט"ו לא יאמרו שוב פעם "ואתה קדוש", וגם לא יוציאו ספר תורה ביום ט"ו, ונכון לכתחילה שגם לא יאמרו על הניסים משום הפסק. ובמקום שנוהגים להוציא ספר תורה גם ביום ט"ו, בגלל הספק שאולי העיר מוקפת חומה מימות יהושע, יש להם על מה לסמוך. ובמקום שאין להם מנהג ברור, שב ואל תעשה עדיף.

וכל עיר שקוראים בה את המגילה מספק גם ביום ט"ו, טוב לחזור ולעשות שוב משלוח מנות ומתנות לאביונים ומשתה ושמחה גם ביום ט"ו, אבל לא כמו ביום י"ד, אלא בי"ד ירבו יותר בשמחה ומשתה מאשר בט"ו, כי גם בעיר שיש ספק, יום י"ד הוא העיקר.