שאלות ותשובות

מי שגר במקום שלא מתאפשר לו לבנות שם סוכה, ישתדל למצוא מקום לו ולבני משפחתו היקרים להיות בחג הסוכות במקום שיוכל לבנות סוכה כשרה. ואם גר עם שכנים שמפריע להם שהוא בונה סוכה, ולכן הם מונעים אותו מכך, אם יוכל לפייסם בדברי ריצוי ובקצת ממון כדי שלא יפריעו לו, תבוא עליו ברכת טוב.

וכתב הגאון החסיד רבי חיים פלאג'י, אודות אדם שהיה לו שכן גוי, שלא הניחו לעשות סוכה, וזה לשונו: אם אין הכותי מניחו לעשות סוכה, צריך שיבקש תיקון מקודם לפייסו בממון או מיני מתיקה, או מרבה עליו רעים, ואם רואה שאין תקנה, יקום והתהלך לבית אחרת כאורח נטה ללון, במקום שיוכל לישב בסוכה כל ימי החג. וכתב הרב, ואל אצילי בני ישראל, שופטי ארץ די בכל אתר ואתר, [הכוונה אל המנהיגים, וראשי השלטונות, וכל היכולים לסייע בזה], תפול תחינתי ובקשתי, שעיניהם ישיתו כל אחד במקומו, על עשיית הסוכה ושישבו בה. ע"כ.

טו. המנהג שנהגו קצת מהמון העם בדור הקודם בחג הסוכות, מאותם שלא הייתה להם סוכה, שהיו כולם מתקבצים בסוכת בית הכנסת, ושומעים קידוש בליל חג הסוכות ואוכלים שם כזית עוגה, או שנוטלים ידיים ואוכלים שם כזית לחם. הנה זהו מנהג טוב, לאותם שאין להם סוכה, ואין להם אפשרות כל כך לעשות סוכה, שלכל הפחות בזה שהם מקדשים בלילה הראשון בסוכה, ואוכלים שם כזית של לחם, הרי הם מקיימים את חובת היום הקדוש, לאכול כזית לחם בסוכה.

ובדיעבד, אפילו אוכלים רק עוגה, לדעת כמה מהפוסקים מקיימים בזה מצות עשה לאכול כזית פת בלילה הראשון בסוכה.

ולכל הפחות ישתדלו מאד שכל ילד מהבנים ישמע קידוש ויאכל כזית של לחם (עשרים ושבע גרם) בסוכה, ואם אפשר כביצה (חמישים וארבע גרם) תבוא עליהם ברכה. אולם אם שומעים קידוש בבית ואוכלים את הלחם בבית, ורק הם מברכים על "לחם של הסוכה", כלומר לחם רגיל שהיה מונח בסוכה של בית הכנסת או שנשאר מהסעודה בבית הכנסת, אין די בכך, כי התורה הקדושה צוותה לאכול כזית של לחם בתוך הסוכה בדוקא, ולכל הפחות בלילה הראשון של חג הסוכות.