מאמר לשבת

 המקדש והאדם

יש ארבע יסודות בגוף האדם וארבע בבריאה. יסודות הבריאה הם: דומם, צומח, חי ואדם שנקרא מדבר, כמו שאומר התרגום 'רוח ממללא'. 'דומם', אלו – המים, המלח, האדמה, סלעים והרים. הגדרת 'צומח', היא מהעשב הקטן ביותר עד לעצים גדולים. 'חי', כלומר מיתוש עד פיל וגמל. 'מדבר', זה אדם מתינוק בן יומו עד אדם גדול בן מאה ועשרים שנה. לפני שאדם הראשון חטא, גם בדומם הייתה קדושה מיוחדת, גם החול וגם העפר והצמחים היו קדושים. הכל היה משהו מיוחד, אבל אחרי חטא אדם הראשון, הכל התערבב. לכן תפקיד היהודי בעולם הזה, היא לדאוג לכך שהבריאה תתוקן ותתנקה. לכן ה' ביקש "מזבח אדמה תעשה לי" שעל ידו יתוקן הדומם. הנוזלים יתוקנו על ידי ניסוך המים. על ידי אש המזבח והכהן, שהוא כדוגמת אדם הראשון, כשהוא מקריב בהמות ועופות החי נתקן. נמצא שהמקדש היה בדיוק חיקוי לבריאה, לכן כל מה שכתוב בבריאת העולם כתוב במקדש. "ויכולו השמיים והארץ" "ותכל כל עבדת משכן אהל מועד" ה' ברא בעולם את המים, וציווה על בניית הכיור. כל דבר היה מתאים אחד לשני כדי להחזיר את הבריאה, אחרי חטא אדם הראשון לשורשה. היסוד לכל התיקון הזה הוא מידות טובות. כנגד כל יסוד רע, יש גם יסוד טוב שבא כדי לעזור לאדם, לסלק מעליו את היסוד הרע.

הדפס מאמר