מאמר לשבת

בספרי פנימיות התורה מבואר שבכל שנה ושנה כאשר מגיע מועד כלשהו ממועדי ה', ואפילו חנוכה ופורים שאינם אלא מדרבנן, חוזרות ומאירות בעולם אותן ההארות שהאירו בעולם בפעם הראשונה שארע מועד זה.

הדבר נרמז במה שנאמר במגילת אסתר (ט, כח): "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור", כלומר שאותם האורות שהאירו בעולם באותם הימים שארעו בהם המועדים חוזרים ונזכרים ונעשים ומאירים בכל דור ודור ובכל שנה ושנה בהגיע התאריך של אותו מועד.

אולם בנוסף לזמני המועדים, גם כשמגיע הזמן שקוראים בתורה בציבור פרשה העוסקת במועד מסוים, וממילא בשבוע שבו קוראים בציבור את פרשת יתרו, העוסקת בעיקרה בסיפור מעמד הר סיני ומתן תורה, חוזרת ומאירה בעולם בחינה מסויימת מאותה הארה שמאירה בכל שנה ושנה בחג שבועות – הארת מעמד הר סיני ומתן תורה.

כמו כן קבלה בידינו מרבותינו הראשונים שמשבת פרשת יתרו יכול כל אדם לשאוב כח עצום להכניע את יצרו במשך כל השנה שאחרי, עד שבת פרשת יתרו שבשנה הבאה.

והטעם לכך הוא: כי מבואר במדרש (שה"ש רבה א, טו) שבשעת מתן תורה נעקר יצר הרע מליבם של עם ישראל. וכן מבואר בגמרא (שבת קמו, א) שבשעת מתן תורה פסקה מעם ישראל אותה זוהמה שהטיל הנחש בחוה. ומכיון שבשבת פרשת יתרו מאירה בעולם בחינה מסויימת מהארת מתן תורה כנ"ל, לכן הוא זמן מסוגל ביותר לשאוב כח להכניע את היצר הרע, על דרך שזכו עם ישראל בשעת מתן תורה.

הדפס מאמר