מאמר לשבת

כבר הזכרנו כמה פעמים מה שמבואר בספרי פנימיות התורה שבכל שנה ושנה כאשר מגיע מועד כלשהו ממועדי ה', חוזרות ומאירות בעולם אותן ההארות שהאירו בעולם בפעם הראשונה שארע מועד זה. וכן בחג שבועות שבה ומאירה בעולם אותה הארה עצומה של מעמד הר סיני ומתן תורה. ומכיון שכן, אם ברצוננו לדעת כיצד להתכונן לחג השבועות כדי שנזכה לקבל בו את התורה, עלינו ללמוד זאת מצורת ההכנה שעשו אבותינו כשבאו לפני הר סיני.

ראשית כל, בבוא עם ישראל להר סיני בראש חודש סיון נאמר: "ויסעו מרפידים, ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ב). ומבאר האור החיים הק' (שם) שכוונת התורה בפסוק זה היא להקדים לנו שלושה עניינים שהם עקרי ההכנה לקבלת התורה, שבאמצעותם נתרצה ה' להנחיל לעם ישראל את תורתנו הנעימה:

הראשון: "התגברות והתעצמות בעסק התורה – כי העצלות הוא עשב המפסיד השגתה. וכנגד זה אמר הכתוב: 'ויסעו מרפידים' נתכוין לומר שנסעו מבחינת רפיון ידים".

השני: "השפלות והענוה – כי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר (עירובין נד, א), וכנגד זה אמר: 'ויחנו במדבר', פירוש, לשון שפלות וענוה כמדבר שהכל דורכים עליו".

ובאמת אין שום מציאות בעולם שיזכה האדם לחכמה אמיתית כי אם כאשר יבטל את ישותו, שהרי נאמר "והחכמה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" (איוב כח, יב.) ופירשו חז"ל (סוטה כא, ב) "שאין דברי תורה מתקימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו", כלומר: החכמה נמצאת דוקא במי שהוא בבחינת אין ואפס, ולא מחזיק את עצמו למאומה. ולכן 'חכמה' אותיות: כֹח – מה, כלומר כח שמאיר דוקא בנפשו של אדם שיש בו את בחינת 'מה', דהיינו ענוה וביטול, כמאמר משה רבנו "ונחנו מה" (שמות טז, ח).

והשלישי: "בחינת יעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים, לא שיהיו בד בבד, שעליהם אמר הכתוב: 'חרב אל הבדים' (ירמיה נ, לו. וראה ברכות סג, ב), אלא יתוועדו יחד ויחדדו זה לזה, ויסבירו פנים זה לזה. וכנגד זה אמר: 'ויחן שם ישראל' – לשון יחיד, שנעשו כולן יחד כאיש אחד, והן עתה הם ראוים לקבלת התורה".

כי באמת נשמתו של כל יהודי ויהודי מושרשת באחת מאותיותיה של התורה הקדושה, וכנרמז בשמם "ישראל" שהוא ראשי תיבות "יש שישים ריבוא אותיות לתורה" (וראה בספר מדבר קדמות בערך 'ישראל' ובפנ"י לקידושין ל, א ד"ה שם גמרא), וממילא רק כשהאדם אוהב כל אחד מישראל, ורודף שלום, אהבה ואחדות עם כל אחד מישראל, התורה שהוא לומד הינה שלימה בכל אותיותיה, ומאירה לפניו כנתינתה מסיני.

וכמו שמספרים שפעם בא חסיד אחד לפני רה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א וטען שאין לו חשק ושמחה בלימוד התורה. והשיב לו ר' נחמן שהסיבה לכך היא, משום שהוא לא אוהב כל אחד מישראל, וממילא תורתו אינה שלימה ומאירה בכל אותיותיה, ומכיון שהיא לא שלימה ממילא היא גם לא משמחת את הלב ומשיבה את הנפש, שהרי נאמר: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהלים יט, ח) – כלומר רק לתורה תמימה ושלימה יש כח לשמח את הלב ולהשיב את הנפש.

ה' יזכה אותנו לקבל את התורה הקדושה בשמחה ובקדושה אנו וזרענו אמן כן יהי רצון חג שמח ושבת שלום.

הדפס מאמר