שאלות ותשובות

תיקנו חכמינו הקדושים, שלא לעשות מלאכות בערב חג הפסח, מחצות היום והלאה. ואפילו מלאכות בחינם לא יעשה. והטעם, משום שאחר חצות היום זה היה זמן הקרבת קרבן פסח בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן.

וגם בזמן הזה, עד שיבנה בית המקדש, נישארה התקנה במקומה, שלא לעשות מלאכה בערב חג הפסח מחצות היום, כי אף על פי שבטל הטעם, התקנה במקומה עומדת. ובפשטות הטעם בזמן הזה הוא כמו שכתב רש"י הקדוש, כדי שיוכלו לקיים את מצוות היום ביעור החמץ, והכנת המצה והירקות לצורך הלילה הקדוש, ויוכלו לערוך את ליל הסדר כראוי, בשמחה ובטוב לבב, ולהיכנס לחג הפסח ברגיעה ובשלוות הנפש, כי חג החירות הוא, להודות ולהלל למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא על כל הניסים ועל הנפלאות שעושה איתנו ועם אבותינו בהווה, בעבר ובעתיד. ואם האדם מקדים את כל המלאכות לעשות אותם מוקדם, יוכל לפנות את ערב חג הפסח להכנה לחג, הכנה רוחנית וגשמית.

ויש טעם נוסף יפה מאד, ורוב הפוסקים נקטו אותו לטעם העיקרי, משום שמבואר בתלמוד ירושלמי, לגבי כל יהודי, שביום שהיה מקריב קרבן בבית המקדש, זה היה עבורו יום טוב ממש, כי היה מתכפר לו מה שצריך כפרה, ולכן כל אדם מעם ישראל ביום שהקריב קרבן לה' יתברך, הוא יום טוב שלו, ואסור בעשיית מלאכה. והואיל וכל יהודי מצווה על קרבן פסח, וזמן הקרבת הקרבן זה בערב פסח אחר חצות היום, לכן אסור לעשות מלאכה אחר חצות היום.

והעיקר להלכה בסייעתא דשמיא שאיסור עשיית מלאכה בערב חג הפסח הוא איסור דרבנן ולא איסור תורה, ואמנם רבותינו הראשונים נחלקו בזה, אולם הדיעה הרווחת ברבותינו הפוסקים שזה איסור דרבנן.