שאלות ותשובות

במצות שמירת שבת שציוותנו תורתינו הקדושה, הוסיפו חכמינו הקדושים כמה גדרים וסייגים, כדי שהשבת הקדושה תהיה יום שבו ינוח האדם מכל מלאכתו, ויניח את כל ענייני החולין, וכן יניח את ענייני 'היום יום' שהאדם רגיל בהם במשך השבוע, ותיקנו חכמים להימנע מלהזיז ומלטלטל כמה דברים ממקום למקום. וכמו כן על ידי שמירת גדר זה כראוי, ימנע האדם מלהגיע בטעות לעשות מלאכה האסורה בשבת מן התורה. ואיסור זה קראוהו חכמינו הקדושים בשם "מוקצה", שהוא משורש "הקצאה" שהאדם מקצה דבר מסויים מדעתו בשבת קודש.

ולהלן יתבאר בסייעתא דשמיא, שיש ששה סוגי מוקצה, ובחלק מן ההלכות סוגי המוקצה הם שוים זה לזה, ובחלק מן ההלכות הם מחולקים ושונים אחד מחבירו.

והנזהר באיסורי שבת קודש, אשריו ואשרי חלקו וקדוש יאמר לו, וזוכה להינצל מיצר הרע כל ימי החול, והרי הוא כאילו כבר נגאל גאולה פרטית, וכבר אמרו בגמרא הקדושה (מסכת שבת דף קיח עמוד ב), 'כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש – מוחלין לו, שנאמר (ישעיהו נו) אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו. ושם, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן – מיד נגאלים.