שאלות ותשובות

בזמן שבית המקדש קיים, שיבנה במהרה בימינו בחסדיו יתברך, הייתה מצוות עשה מן התורה לתת "מחצית השקל", ובכסף זה היו קונים קרבנות לכל ימות השנה, בשם כל עם ישראל, וקרבנות אלו הם הנקראים "קרבן התמיד", על שם שהם היו קרבנות יומיומיים, דהיינו היו מקריבים בכל יום בשנה קרבן זה.

קרבן התמיד היה כבש אחד בבוקר, שבו פותחים את הקרבנות של כל היום בבית המקדש, וכבש נוסף בין הערביים, שבו חותמים את הקרבנות לאותו היום בבית המקדש.  והואיל וכבשים אלו היו באים לכפר ולהגן על כל עם ישראל, לכן צווה השם יתברך שזה יבא מכספם של כל עם ישראל יחד.

כדי להזכיר לכל עם ישראל את המצוה היקרה הזו, לכן תקנו חכמינו הקדושים, בשבת שלפני ראש חודש אדר, לקרא בתורה הקדושה בבית הכסת "פרשת שקלים", דהיינו תחילת פרשת "כי תשא" ששם מוזכרת מצות מחצית השקל.

ומצוה זו קשורה עם פורים, כדברי חז"ל הקדושים שאמרו, שגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן רשע לשקול שקלים לידי אחשוורוש הרשע נגד עם ישראל. אמר הקדוש ברוך הוא, בני, הקדימו שקליכם לשקליו של אותו רשע, שבזכות מצווה זו אנחנו ניצולים.