שאלות ותשובות

הימים שמי"ז בתמוז וע ט' באב, הם שלש שבועות שנקראים"בן המיצרים", על שם שהם בין שני המיצרים שפקדו את עם ה', ישראל צאן קדושים, מימי קדם. 

אמרו חכמינו הקדושים, חמשה דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז, וחמשה בתשעה באב, בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר גזירה על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה, ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר, שחרש טורנוסרופוס את ההיכל ע"כ. ועל כן תקנו חכמינו הקדושים כמה גדרים וסייגים בתקופה זו, והבטיחונו חז"ל הקדושים "כל המצטער על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", ומכל מקום צריך לעבוד את השם יתברך בשמחה ובטוב לבב גם בימים אלו. 

וביארו חז"ל הקדושים ע"ה שאלו הימים מסוגלים להארה גדולה בעבודת השם, ולתוספת דרגה רוחנית קדושה מאוד, וביאר מרן אאמו"ר שליט"א בשם חז"ל הקדושים שזה טמון במאמר הפסוק במגילת איכה "כל רודפיה השיגוה בין המיצרים" ודרשו כל רודפיה הם אותיות "כל רודף י"ה" השיגוה הם אותיות "השיג ו"ה" והיינו שם השם ברוך הוא הוא אות י' אות ה' אות ו' ואות ה', וידוע שבזמן הזה משתמשים רק באמירת י"ה ולא אומרים גם ו"ה, אך לעתיד שיהיה שמו יתברך שלם יאמרו את שמו יתברך במלואו, וזהו "כל רודפיה השיגוה בין המיצרים", ואומרו "בין המיצרים" לרמוז שבתקופה זו אפשר להשיג הרבה בעבודת השם, ואשרי הזוכה לנצל הארת קדושת אלו הימים.