שאלות ותשובות

השומעים את המגילה מפי השליח ציבור, לא צריכים לומר בפה את המגילה, גם לא בלחש, אלא רק יקשיבו, ויחשב להם כמו שקראו בפיהם ממש, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים זכורים לטוב, 'שומע כעונה', כלומר זה ששומע נחשב לו כאילו הוא אמר בפיו.

ובכל מקום שהשומע מכוין לצאת ידי חובה, והמשמיע מכוין להוציא ידי חובה, השומע יוצא ידי חובתו, ובלבד שגם המשמיע יהיה מחוייב באותה המצוה.

ואדרבה, עדיף מאוד שהשומעים לא יאמרו בפיהם. ואפילו מי שיש בידו מגילה כשרה, לא יאמר בפיו, כי זה מפריע מאוד לשומעים היושבים בסמוך אליו. וגם אם הוא חושב שהוא שומע לבדו, והיושבים סביבו לא שומעים, בדרך כלל הם שומעים כל מיני זימזומים ממנו, וזה מפריע להם מאד, רק שהם מתביישים להעיר לו. ולכן אם הוא שומע טוב ברוך ה', יקשיב טוב, מבלי להוציא בפיו. ואם אינו שומע ברור, יאמר בפיו מתוך מגילה כשרה, אבל ממש ישים דגש על כך שיהיה בבחינת "רק שפתיה נעות, וקולה לא ישמע".