שאלות ותשובות

אמנם מרן השולחן ערוך כתב שריבוי הסעודות שעושים בחנוכה הם סעודות של רשות, מכל מקום הרמ"א כתב שיש בהם קצת מצוה. והעיקר להלכה בסייעתא דשמיא שגם הסעודות שנערכות בחג החנוכה, לכבוד החג, נחשבות לסעודות של מצוה, ובלבד שיעשו אותם בקדושה וביראת שמים ושמחה, כי מלבד שזה חג החנוכה, גם חנכו בו את המזבח במקדש, וכל נשיא עשה יום טוב ביום שהקריב בו קרבן.

ולכן יש שנהגו כל יום לעשות סעודה להודות לה' יתברך, ולכוין לכבוד אותו הנשיא שקוראים בספר תורה עליו באותו היום. וטוב לומר בהם דברי תורה, ובכך תהיה שמחה גדולה בשמים ובארץ, ואשריהם ישראל שמשמחים את הקדוש ברוך הוא תמיד בקיום המצוות של תורתינו הקדושה.

וכתב הרב שיירי כנסת הגדולה,בזה הלשון, גם הב"ח כתב, שמנהג זה שמרבים בסעודה, כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ושכך כתב רש"ל ומהר"ש מאוצטרייך. והוסיף הרב סוף דבריו וכתב "והעושה סעודה בכל יום של חנוכה הרי זה משובח".

וגם אדוני אבי מופת הדורת, שהיה דרכו באופן כללי להתרחק מסעודות, בכל זאת היה עושה סעודה יפה בכל ערב מימי החנוכה לכל בני המשפחה, ואומר לכבוד נשיא השבט של אותו היום, וחנוכת המזבח.