מאמר לשבת

למען אשר יצוה את בניו אחריו

ה' יתברך אהב את אברהם אבינו בגלל שהוא נתן את הנשמה שלו על חינוך הבנים. "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו" תצווה זהו לשון ציווי, אבל יש עוד פירוש, מלשון צוותא – לחבר אותם למצוות. כשהשטן ראה שהוא לא מצליח להכשיל את אברהם אבינו, הוא פנה ליצחק ושאל אותו – לאן אתה הולך?' יצחק עונה – 'לקיים מצוות בוראי, להתפלל'. השטן ממשיך ואומר – 'אביך הולך לשחוט אותך ואתה אומר להתפלל?' ענה לו – 'ואני בתומי אלך!' ככה צריך שהאבא יחבר את הבן למצוות. כי יש פעמים שהאבא הוא יהודי טוב, ירא שמיים, ממש 'מאה אחוז'! תמיד רואים אותו ראשון – בתפילות, במצוות, אבל איפה הבנים? 'מסכנים, עייפים, הם חזרו מאוחר' זה הסוד של חינוך הבנים – התלמוד תורה לא מעלה ולא מוריד, מה שמלמדים את הבן בבית, זה מה שמשנה. שכר הלימוד שמשלמים לתלמוד תורה, הוא בגלל שהם מקלים על ההורים. לוקחים קצת את הילדים לשמור עליהם, זה הכל! ילד לומד רק מה שאבא שלו מלמד אותו, בתלמוד תורה הוא בכלל לא מקשיב, הוא רק מחכה להפסקה, לשחק גולות. לכן אדם שלא לומד עם הבנים שלו, הוא אחד משבעה מנודים לשמיים. על פי תורת הסוד לימוד הילדים קודם – להנחת תפילין, למזוזה, וללימוד התורה של האבא. "ושננתם לבניך" קודם כל הבנים! אחר כך מגיעים ל- "ודברת בם", "וקשרתם לאות על ידך", "מזוזות ביתך". העדיפות הראשונה בעולם היא לילדים. זו הייתה המעלה של אברהם אבינו – הילדים היו אחריו! לכן, אסור להפסיד את גיל הנעורים של הילד, גם אם אדם עובד, גם אדם שלומד תורה, הוא לא פטור מלהשקיע שעה או שעתיים ביום בילדים שלו. כיון שמה שההורים מלמדים את הילדים תמיד נשאר אצלם.

הדפס מאמר