מאמר לשבת

מחנה הקדושה

ומיד אחר מעשה בלעם, מספרת התורה על מה שארע לעם ישראל בשיטים, שנפלו מקדושתם הרמה והלכו אחרי בנות מואב המתועבות, שנאמר: "וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב" (במדבר כה, א).

ומפרש האור החיים הקדוש על פסוק זה, וז"ל: "ונראה לפרש שהכתוב יעיד סיבת הזנות, שהיתה לפי שיצאו העם לטייל חוץ למחנה ישראל, ושם נמצאו בנות מואב, והוא אומרו "וישב ישראל בשיטים", פירוש במקום שהיו מטיילים בו חוץ למחניהם, ושיטים הוא לשון טיולים, כדרך אומרו "שטו העם" (במדבר יא, ח), ופירש רש"י שם וז"ל: אין שייט אלא לשון טיול, וזה סיבת ויחל העם לזנות".

וכוונת התורה ללמדנו, שאם אכן רצון האדם להתקדש באופן מושלם, וכן להנחיל את אור הקדושה לזרעו אחריו, עליו לדעת שמבצר הקדושה שלו זהו הבית שלו, וכל יציאה מיותרת מביתו, לשוטט ולטייל במקומות שונים ומשונים, דומה היא ליציאתם של בני ישראל ממחנה הקדושה, מחוץ לענני הכבוד, וטומנת בחוּבּה סכנה רוחנית גדולה עד מאד, ולפעמים ברגע קל עשוי האדם לאבד קדושה וחכמה שקנה בעמל ויגיעה מרובים במשך כמה שנים. ולכן על האדם להשמר ולהזהר ביותר בזה, ולהמנע מטיולים מיותרים, וכך יזכה לשמור על קדושתו היטב.

הדפס מאמר